החלטה בתיק ע"מ 1904/10

ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות שעניינן חברותו הנטענת בחמאס משנת 2002 עד למעצרו, חברותו בוועד אזורי של הארגון, זאת עד סוף שנת 2007, וכן נוכחות בישיבה בה דנו, יחד עם בכירים נוספים במג'לס שורה, בעתידה של אגודת הצדקה בחברון השייכת אף היא לארגון החמאס.

בימ"ש קמא הסתמך בהחלטתו על הסכמת הסנגוריה לקיומן של ראיות לכאורה. כן הפנה ביהמ"ש בעניין זה לדברי עדי התביעה 2 ו-3, המפלילים את העורר במיוחס לו. באשר לעילת המעצר סבר ביהמ"ש כי במקרה דנן מתקיימת עילת מסוכנות מובהקת, הן לאור מעשי העורר והן לאור הרשעותיו הקודמות והמאסר המותנה התלוי והעומד נגדו.

בערר בפניי טוען בא כוחו החדש של העורר כי חומר הראיות רצוף בקיעים ואין בכוחו לבסס את כתב האישום. הסנגור סקר את פרטי האישום אחד לאחד, עמד על כך שאין ראיות להשתתפותו הפעילה של העורר בישיבה האמורה והפנה לראיות מהן עולה כי העורר עזב מיוזמתו את הוועדה בשנת 2007. הסנגור אף ציין כי האמרה בנוגע לחברות ניתנה בשנת 2006 כך שאינה יכולים לשמש ראיה מכרעת לחברותו העכשווית של העורר, זאת במיוחד לאור העובדה כי בשנת 2005 נעצר בגין עבירות דומות. מן הטעם האמור, אף חל לדעת הסנגור שיהוי משמעותי במעצר העורר, שיהוי המשליך על הערכת מסוכנותו. הסנגור הוסיף לטענות עיקריות אלה מספר טענות נלוות.

התובע התנגד לערר, כאשר אף הוא עמד על הראיות וביקש להוכיח באמצעותן כי אכן מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית לכלל העבירות המיוחסות. התובע אף ביקש לדחות את טענת השיהוי על רקע מעצר המשיב ברשות הפלסטינית והתבססות הרשויות על אמרה חדשה שהתקבלה בסמיכות למעצר.

עם תום העיון בראיות ובטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערר.

לטעמי, גם אם נפלו פגמים מסוימים בחומר הראיות, אין בהם כדי לשלול מכוחם הראיתי של האמרות לבסס את חברותו של העורר בארגון החמאס עד למעצרו. בנסיבות אלה ולאור עברו המכביד של העורר יש לקבוע כי מתקיימת עילת מסוכנות אותה לא ניתן לאיין באמצעות חלופה.

חברותו של העורר בארגון החמאס מבוססת על מספר נדבכים. ראשית, מצויה אמרתו של עד התביעה מס' 6 המוסר כי חידש את חברותו בשנת 2002 כאשר גויס על ידי העורר לאוסרת דעווה השייכת לחמאס. באותה אוסרה פעלו העורר וכן עד התביעה מס' 3. עד התביעה מס' 3 מוסר על חברותו של העורר בוועדה אזורית של החמאס. זאת ועוד, על פי עד זה, סיפר לו העורר כי השתתף יחד עם אחרים בפעילות והפגנות של ארגון החמאס עד שנשפטו בגין כך. בעניין זה יש לציין כי מעבר לעובדת עזיבת הוועדה עליה עמד העד, יש בחברות באותה וועדה כדי ללמד על המשך פעילותו של העורר גם בשנת 2007, היינו לאחר מעצרו בשנת 2005 כפי שטען הסנגור. עוד יש לציין כי אין בנטישת הוועדה כדי ללמד על הפסקת חברות. מסקנה זו מתחזקת לנוכח הראיה כי העורר נטל חלק במפגש של חברי המג'לס שורה של ארגון החמאס בכל הנוגע לאגודת צדקה השייכת לארגון זה. לטעמי, השאלה אינה האם העורר "השתתף" בישיבה כתרגום השוטר, או האם אך "נכח" בה, בהתאם לתרגום הסנגור. הנקודה המרכזית הינה כי מצאו לנכון לצרף את העורר לישיבה שהתקיימה מטעם ארגון החמאס בנוגע לאחד מזרועותיו. בהתאם, יש לציין כי אין תימוכין לגרסת העורר בעניין זה לפיה נתבקש להיות נוכח בישיבה על מנת להחליף את חברי האגודה בכדי שזו תזכה לאישור הרשות להמשך פעילותה.

המסקנה העולה מהראיות האמורות הנה, על כן, כי קיים בסיס ראייתי לכאורי לפעילות נמשכת של העורר בארגון החמאס, פעילות המלמדת על המשך חברותו עד למעצרו.

עבירות אלה, אין ספק כי היא מקימות עילת מעצר של מסוכנות. אף לא מצאתי כי חל שיהוי משמעותי במעצר, לנוכח העובדה כי התשתית הראייתית הושלמה בסמוך למעצר. מכל מקום, לנוכח הרשעותיו הקודמות של העורר והמאסר המותנה התלוי והעומד נגדו, גם אם חל שיהוי מסוים במעצר, אין בו כדי ללמד על היעדר מסוכנות עכשווית.

סופם של דברים כי אני דוחה את ערר הסנגוריה.

ניתנה היום, 7 ביולי 2010, כ"ה בתמוז התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: מל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: